חיוב מהנדסת בנין, חברת בניה ומנהלה באופן אישי בגין ליקויי בניה 

חיוב מהנדסת בנין, חברת בניה ומנהלה באופן אישי בגין ליקויי בניה

מעשה שהיה, כך היה?

בשנת 1991 פנתה מרשתי לחברת בניה ולמהנדסת בנין, לשם תכנון ובניית בית פרטי על מגרש שבבעלותה.

8 שנים לאחר שמרשתי קיבלה החזקה בבית, היא הבחינה בסדקים בקירותיו, אשר התרחבו והחמירו במרצות הזמן.

כעבור כשנה, מצב הסדקים כה הוחמר עד אשר הבית הוכרז כ"מסוכן למגורים" ע"י מהנדס הרשות המקומית, ומרשתי נדרשה לפנותו.

לאור זאת, הוגשה תביעה כנגד החברה הקבלנית שבנתה הבית, כנגד מנהלה באופן אישי, וכן כנגד המהנדסת שתכננה הבית ופיקחה על בנייתו.

ברור, כי כל הנתבעים התגוננו הן בטענת התיישנות, הן לגופו של ענין (טענות לחוסר אחריות, לחוסר רשלנות ולרשלנות של התובעת עצמה), וכן הטילו האחריות זה על פתחו של זה.

לאחר מינוי מומחים מטעם בית המשפט ושמיעת עדויות כל המעורבים ועדיהם, דחה בית המשפט ( השופט שנלר) את מכלול טענות הנתבעים: הן לעניין ההתיישנות, טענתם בדבר העדר רשלנות מצידם, להעדר אחריות אישית של מנהל החברה הקבלנית, וכן את טענתם בדבר רשלנות מרשתי הנובע מאי פיתוח קרקע המגרש.

בית המשפט קיבל טענותיי בדבר רשלנות חמורה של המהנדסת, וכן רשלנות אישית של מנהל החברה הקבלנית, וחייב אף אותו אישית, כמו את שאר הנתבעים.

התוצאה: התביעה התקבלה. ביהמ"ש חייב את הנתבעים לפצות את מרשתי בסך(נומינאלי) של 540,000 ש"ח, תוך כדי חלוקת האחריות בין הנתבעים, וכן בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
(ת.א. 4987/00 , : גלמן נ' נימני בע"מ ואח')